על מנת לבדוק האם אתם סובלים מכאב ממקור מוחי-רגשי/MBS, עליכם לעבוד תשאול ובדיקה רפואית על ידי רופא שמכיר היטב את הנושא ובקיא באבחנה זו.
מטרת האבחון היא לא רק לא רק לשלול גורם מבני (פיזי) לכאב, אלא גם לבדוק האם הכאב הספציפי שלכם דומה במאפייניו לכאב על רקע MBS. כפי שתראו מאפיינים אלה קשורים לא רק לסמפטומים עצמם (למשל המיקום או העיתוי שלהם).
בתהליך התשאול נבדקים גם גורמים נוספים הקשורים לרקע שממנו מגיע האדם, נסיבות חייו, ארועים משמעותיים שהשפיעו עליו ותכונות האישיות שלו. במילים אחרות נבדקים הגורמים השונים הפיזיולוגים, הפסיכולוגים והחברתיים שיכולים לעורר את מנגנון הסכנה המוחי להפעיל את תגובת הכאב.
תהליך האבחון עצמו בנוי משני שלבים מרכזיים:
בסעיפים הבאים תוכלו לבחון זאת בעצמכם ולראות אם האבחנה הזו תואמת את מצבכם
כאב על רקע של MBS מאופיין על ידי סמפטומים ש"מתנהגים" בצורה מסויימת מבחינת דרך ההופעה והביטוי שלהם.
מקובל לחלק את אותם מאפיינים לשלוש קטגוריות: מבניות, עקביות וטריגרים:
כאב ממקור שאיננו מבני/פיזי, קשור לנסיבות החיים של האדם, לסטרס שהוא חווה בשלב זה או אחר בחיים, לרגשות שלא עובדו ולאופנים שבהם הוא למד להגיב לאותם לחצים וארועים. אצל רוב האנשים שסובלים מ MBS נמצא בנוסף למאפיינים הקודמים גורמים נוספים שהיו מעורבים בתהליך כגון:
טראומות וארועי חיים שליליים בחיי היום יום הם חלק מהשגרה ובלתי נמנעים. משבר כלכלי, משבר במקום העבודה, מחלה או מוות של אדם קרוב, משבר משפחתי (פרידה/גרושין) הם רק חלק מגורמי הלחץ האפשריים שכולנו חווים. ארועים אלה כשלעצמם יכולים להוות גורם אותו המוח מזהה כאיום או סיכון והם יכולים גם להוות טריגר לרגשות ראשוניים (כגון כעס, אשמה, עצב, תסכול) הקשורים בפגיעות שחווינו בעברנו. בשני המקרים הם יכולים לעורר תגובה רגשית שתתפתח לתסמונת פיזית מסוג TMS.
מחקרים מראים כי אנשים שחוו ארועים שליליים וטראומה בילדות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה בבריאותם הנפשית והפיזית בבגרות. מה שקורה הוא שאותם רגשות וחוויות ילדות נשמרים באופן לא מודע כזכרון רגשי. החותם שלהם מוטבע במערכת העצבים המרכזית שהופכת למאוד דרוכה ורגישה לחפש ולקלוט איתותי סכנה בהמשך החיים. מצבים של סטרס בהווה, בעלי זיקה לארועים שנחוו בעבר, עלולים לשמש טריגר למטען הרגשי המודחק ולגרום להווצרות סמפטומים פיזיים.קיים מגוון רחב של דוגמאות לארועי חיים שליליים וטראומות אפשריות.
הנסיון הקליני מראה שמי שמועד יותר לפתח סמפטומים על רקע רגשות ולחץ הם דווקא אנשים שנוטים לקחת על עצמם הרבה אחריות גם על חשבון הצרכים שלהם עצמם. הם מצפוניים ו"טובים" (נוטים לרצות אחרים) והרבה פעמים מאוד פרפקציוניסטים והשגיים. הבעיה היא שבעוד שתכונות אלה מאוד מקובלות חברתית וזוכות להערכה, הן מתנגשות הרבה פעמים עם הצורך להביע רגשות מסויימים (כמו זעם, חוסר אונים) והצורך לדאוג לצרכים הפנימיים האמיתיים של האדם עצמו. מדובר בסוג של משקולות בלתי נראות שמגדילות את רמת הסטרס הנפשי ובהמשך יכולות להתבטא בסמפטומים גופניים.
תהליך קבלת האבחנה של MBS איננו פשוט, במיוחד אם לאורך השנים קיבלתם הסברים מבניים/פיזיים אחרים למקור הכאב. מדובר בהפיכה של ממש. רוב הפעמים אנשים צריכים לשוב פעמים רבות לקרטריונים ולהשתכנע שאכן לא מדובר בבעיה מבנית מסוכנת. אל תבהלו אם הספק יופיע שוב ושוב, זה חלק מהתהליך.
תהליך האבחון מתחיל תמיד בבדיקה ותשאול על ידי רופא השולל בעיה פיזית/מבנית (כגון גידול, מחלה, שבר וכו'). זהו השלב שבו הרופא עובר על הבדיקות וההדמיות ומבצע את הבדיקה הקלינית.
השלב הבא כולל בדיקה מקיפה האם הכאב מתנהג בצורה אופיינית ל MBS. האבחון לוקח בחשבון גורמים רבים ומגוונים הקשורים למאפיינים הפיזיים של הכאב, נסיבות החיים והיבטים אישיותיים השכיחים בקרב הסובלים מכאב מסוג זה.
אם קיבלתם אבחנה של MBS זוהי למעשה בשורה חיובית. MBS הוא כאב שנגרם על ידי ערור יתר של מערכת העצבים המרכזית והמוח ואיננו מסוכן. קיים כיום ידע רב ומבוסס מחקרית הקובע כי ניתן להפחית ואף לרפא כאב מסוג זה באמצעות הידע והטיפול המתאים.
