כאב נוירופלסטי (MBS) הוא לא "גזרת גורל". מדובר בתופעה אנושית, נורמלית ושכיחה.
הכאב הוא תמיד 100% אמיתי ומורגש בגוף, אך המקור שלו כאמור איננו בעיה מבנית או פיזית בגוף עצמו.
הכאב נוצר כתוצאה מהפעלה חוזרת של מסלולים עצביים נלמדים במוח ובמערכת העצבים המרכזית,
שמשודרים ב"מעגל סגור" אל הגוף.
הכוח המניע מאחורי תופעת הכאב הוא שילוב של גורמים כמו לחץ פסיכולוגי, רגשות שליליים ופחד מהסמפטומים עצמם.
ולכן אם אתם סובלים מMBS זו בסך הכל בשורה טובה!
ללא קשר למשך הזמן שהסמפטומים קיימים, לעוצמתם או למיקום שלהם בגוף, התהליך לא מסוכן והפיך וישנה דרך יציאה.
בפרק הזה אציג שתי שיטות טיפול חדשניות, שנבדקו מחקרית ונמצאו יעילות בטפול בכאב:
Emotional Awareness and
Expression Therapy
טיפול ממוקד בהעלאת מודעות וביטוי של רגשות
Pain Reprocessing Therapy
שתי הגישות לוקחת בחשבון את עוררות היתר של המוח ומערכת העצבים המרכזית (מנגנון הסכנה המוחי).
עם זאת הן שונות מהותית בדרך שהן מציעות להרגיע את אותו מנגנון.
PRT היא שיטת טיפול שמתמקדת בעיקר בשינוי תגובת הפחד והסכנה שנקשרת לסמפטומים עצמם.
ב- EAET לעומת זאת המיקוד הוא על הפחתת הפחד מהרגשות שעומדים בבסיס הופעת הסמפטומים עצמם.
אין דרך אחת "נכונה" לטפל בכאב.
הבחירה צריכה לקחת בחשבון את הנטיות האישיותיות, נסיבות החיים והצרכים היחודיים לכל אדם.
ישנם אנשים שמצבם ישתפר רק דרך שינוי התפיסה של הסמפטומים כבלתי מזיקים או מסוכנים.
במקרים אחרים יהיה צורך להעמיק ולהבין את הקשר בין רגשות, מתחים וקונפליקטים לבין יצירת הסמפטומים.
בשני המקרים, כיוון שהפלונטר לא נוצר ביום אחד, רצוי להצטייד במנה גדושה של סבלנות ופתיחות כדי לפתור אותו.
היציאה החוצה מהמבוך תהיה הדרגתית, מלווה בעליות ומורדות, עד שמנגנון הסכנה המוחי "ישתכנע" שאתם בטוחים.
טיפול קוגנטיבי - לחווט את המוח מחדש! (Dr Alan Gordon, Dr Howard Schubiner
הרעיון הוא שברגע שנפסיק לייחס לסמפטומים משמעות של איום/סכנה, רמת הפחד/דאגה שנקשרת אליהם תרד ומנגנון הסכנה יפסיק להיות "מתודלק". בעצם אנחנו מכוונים את הזרקור לשבירת מעגל הקסמים הקשוח שמחבר בין פחד לכאב וחוזר חלילה.
זה אולי נשמע פשוט, אבל זה לא קל.
למעשה מדובר בתהליך של למידה מחדש שלוקח זמן. על מנת לעזור למנגנון הסכנה להרגע נצטרך
למצוא דרך להגיע אליו ו"לשכנע" אותו.
בתור טעימה מטיפול PRT אציין כמה אלמנטים מרכזיים בטיפול
(אודות הטיפול המלא תוכלו לקרוא בספרו של ALAN GORDON) .
כדי להתחיל להרגיע את מנגנון הסכנה, אתם חייבים להסכים להחליף את האבחנה המבנית באבחנה של כאב נוירופלסטי.
במקביל לאבחון על ידי רופא המכיר את התסמונת, חשוב שאתם תאספו לכם שורה של "הוכחות" על בסיס הקרטריונים האופיינים לכאב מסוג זה (ראה פרק אבחון). כשתהיו בטוחים באבחנה החדשה יהיה יותר פשוט למסור למוח שלכם מסרים של בטחון.
להתחיל להציף את המוח שלכם במסרים של בטחון.
במקום לפחד מהתחושות הלא נעימות בגוף נשלח למוח מסרים של הרגעה ובטחון – "את/ה בטוח, הכל בסדר אצלי מבחינה פיזית זוהי פרשנות שגוייה של המוח, אלה תחושות לא נעימות אבל הן לא מסוכנות וזמניות"...
להתחיל להתבונן בסמפטומים
הפיזיים דרך עדשה חדשה – ללא פחד, שיפוטיות או ציפייה לשינוי.
נתחיל ללמד את המוח שלנו שפעילות שעוררה בנו בעבר פחד (ולכן התחלנו להמנע ממנה) בעצם לא מסוכנת עבורנו. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא לחזור ולעשות בהדרגה את אותה הפעילות (למשל לשבת/לעמוד/לאכול מאכל מסויים וכו') תוך כדי מסירת מסרים של בטחון והרגעה למוח שלנו. כשהמוח "ישתכנע" שאנחנו בטוחים ולא נשקפת לנו סכנה ויפסיק בהדרגה להפעיל את תגובת הכאב.
כדי להרגיש שוב בטוחים בגוף צריך
לעזור למוח לשים פוקוס על אזורים
שלא כואבים, על תחושות
נעימות ומרגיעות.
למשל – לשים לב לאזור בגוף שאיננו
כואב כרגע, לרוח/שמש על הפנים,
למגע של מים על העור וכו'.
לא למדוד את ההתקדמות מבחינת
רמת הכאב (כדי לא לשים עליו שוב את הפוקוס), אלא במדדים חדשים כמו :מצב הרוח שלנו, רמת הפחד שאנחנו חווים, עד כמה אנחנו מעורבים שוב בחיים, רמת הפעילות שלנו וכו'.
PRT איננו טיפול מסובך, אך הוא דורש הבנה ומיומנות הנרכשת לאורך זמן.
מרבית התוכניות הקיימות לטיפול עצמי ברשת משלבות אלמנטים אלה בתוכן (ראו פרק מקורות מידע).
ניתן ליישם את השיטה באופן עצמאי ועל מנת לעשות זאת אפשר להעזר בספר שכתב ALAN GORDON, או באפליקציה CURABLE שמאגדת בתוכה הרבה מאוד מידע הלקוח משיטה זו.
אפשר גם להעזר בסרטונים חינמיים ב UTUBE של מאמן בשם DAN BUGLIU שמציגים כיצד ליישם את עקרונות השיטה. במידה ואתם נתקלים בשאלות או קשיים אל תרימו ידיים, PRT היא שיטה שזוכה לביסוס מחקרי רחב היקף והיא עובדת! במקרה כזה פנו לעזרה לאיש מקצוע שקיבל הכשרה ספציפית בטיפול PRT. יתכן והפתרון לא רחוק מכם אך הוא נסתר מעינכם. כל אחד מגיע מאיתנו מגיע למסע הזה ממקומות שונים, לפעמים צריך עזרה לחלץ את עצמנו מתוך הבור, זו לא אשמתכם, אל תתקעו במקום הזה, זה יכול לקרות לכולם וזה פתיר!חשוב לציין כי המטרה של טיפול PRT איננה למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד עם הכאב, אלא לרפא אותו.
מחקר מקיף (the boulder study) שהתפרסם בשנת 2021 הוכיח כי הדבר אפשרי. במחקר חולקו 151 נבדקים הסובלים מכאב גב כרוני לשלוש קבוצות: קבוצה שעברה טיפול PRT, קבוצת פלצבו (הזרקת תמיסת מלח) וקבוצת ביקורת (שהמשיכה את הטיפול הרוטיני שלה). לאחר הטיפול נמצא כי יותר ממחצית הנבדקים בקבוצת PRT (66%) דווחו על ריפוי מלא מהכאב. שינוי זה הוביל בפער גדול על שתי הקבוצות האחרות ( 20% בקבוצת הפלצבו ו 10% בטיפול הרגיל). ממצאים אלה חזרו על עצמם גם בטווח של שנה מהניסוי.
ספר של אלן, מומלץ להוריד בגרסה הקולית ולשמוע אותו (יש לו קול מרגיע ונעים)-
השיטה זוכה לתיקוף מדעי רחב היקף בשנים האחרונות. היא נבדקה בהשוואה לטיפול בגישות מקבילות ונמצאה כיעילה יותר בהפחתה של רמת הכאב הפיזי בקרב אנשים הסובלים מתסמונת MBS (הנבדקים במחקרים סבלו מתסמונת המעי הרגיז, פיברומיאלגיה, כאב באגן, כאב שקשור למערכת השלד והשרירים). בנוסף היא נמצאה יעילה יותר בהפחתת רמת הכאב, בהשוואה לגישות טיפוליות אחרות כגון טיפול התנהגותי-קוגנטיבי (CBT), גישות השמות דגש על חינוך-אינפורמציה אודות כאב (ED) ובהשוואה לקבוצת ביקורת (3).
ראיון עם שובינר EAET
ניקול סאקס – JOURNAL SPEAK
מה עושים בכתיבה חופשית?
מדובר בתהליך יומי של כתיבה שבה ההנחייה היחידה היא לתת קול למתחולל "מאחורי הקלעים" של העולם הרגשי.
בכתיבה משתחררים הדברים שהאדם מסתיר מאחרים ואפילו מעצמו, הרגשות החבויים, המאיימים והדברים שלא נאמרים בקול.
זו שיחה אינטימית של האדם עם עצמו המאפשרת לו לשחרר במקום בטוח את מה שאף פעם לא העז לומר על אירועים חשובים שהתרחשו בעבר, לחצים או טרדות בהווה.
הדגש בכתיבה הוא על מקסימום כנות. ההוראה היא לכתוב ממקום גולמי, בלי הגיון תחבירי או אחר, כמו שמרגישים. אפשר גם לצעוק או לבכות תוך כדי הכתיבה, פשוט "לשפוך את הכל". אף אחד לא אמור לקרוא את זה, גם לא המטופל עצמו. המטרה היא לתת לחלק המודחק מקום. בסיום הכתיבה, לאחר 20 דקות, המסמך מושמד (קורעים את הדף או מוחקים את צג המחשב).
ניקול מציעה להכין מראש רשימה של נושאים לכתיבה ולבחור יום יום מתוכה. רשימה זו יכולה לכלול אירועים שהתרחשו בעבר/בילדות, טראומות מרכזיות, גורמי סטרס בהווה ונטיות אישיותיות המוסיפות סטרס לחייך (למשל נטייה לרצות אחרים, ערך עצמי נמוך והצורך להוכיח שאתה שווה, לא להרגיש שאתה טוב מספיק, נטייה להיפגע בקלות, נטייה לחשיבה קטסטרופלית וכו').
ההתמקדות היא ברגש העולה ולא בסיפור, והמטרה הינה לאפשר לרגש לעלות, לתת לו להיות ולהרגיש אותו בגוף מתוך קבלה רדיקלית של החומר העולה ותוך מסירת מסרים של בטחון וחמלה עצמית. אין צורך לעשות שום דבר עם הרגש שעולה, לתקן, לשנות או לסלוח אלא רק לשהות עם הרגשות, לזהות אותם, להרגיש אותם בגוף ולתת להם "ללכת לדרכם".בסיום הכתיבה מומלץ להניח את כלי הכתיבה ולהרגיע את הגוף והנפש.
ניתן למשל להתמקד בדברים חיוביים המתרחשים בחייך, דברים המעוררים שמחה או ציפייה לבאות או שאנו מודים עליהם.
עלינו לתת למחשבות האלה מקום ולרגשות החיוביים שבאים איתן ולהתבונן בהם.
בסיום ניתן לעשות מדיטציה או הרפייה מודרכת.
פודקאסט של ניקול בו היא מסבירה את השיטה
כאב מסוג MBS הוא 100% אמיתי ומורגש בגוף אך המקור שלו איננו פגיעה מתמשכת בגוף עצמו ולכן הוא לחלוטין הפיך ובלתי מסוכן. הגישות הפסיכולוגיות החדשות מבוססות המחקר לטיפול ב MBS אינן מיועדות למציאת דרכים לחיות אם הכאב אלא להחלים ממנו (להפחית את עוצמתו ואף להביא לריפוי מלא).
PRT – גישה שמתמקדת בהפחתת הפחד הנקשר לסמפטומים עצמם. הכלים המרכזיים הם קוגנטיבים והתנהגותיים (מעקב סומטי, שבירת מעגל ההמנעויות, הפחתת הפחד דרך שימוש באמירות מחזקות וכו').
EAET – גישת טיפול דינמית קצרת מועד שמתמקדת בהבנת הקשר בין מתחים, רגשות וסמפטומים. מטרתה לשבור את מעגל ההדחקה וההמנעות מהבעה של רגשות המובילה להתפתחות של כאב. הכלי המרכזי הוא שילוב של פיתוח מודעות לרגשות ויכולת להרגיש, לחוות ולשחרר אותם בצורה בטוחה במילים ודרך הגוף.
כתיבה חופשית (JOURNAL SPEAK) היא אחת הדרכים שבהם ניתן לעשות עיבוד רגשי באופן עצמאי. מרבית תוכניות הטיפול לעזרה עצמית המוצעות ברחבי הרשת משלבות כלי זה. בעיקר משום שמדובר בדרך מאוד פשוטה ויעילה, זמינה ונגישה עבור מי שרוצה להעמיק את המודעות שלו לרגשות שיכולים להיות מעורבים בהופעת הכאב והשימור שלו.