לקראת סוף השירות הצבאי שלי התחילו לי כאבים בשורש כף היד. לא ייחסתי חשיבות מיוחדת לכאב בזמנו, ולאחר כמה חודשים שמתי לב שבאזור הכאב גדל מעין גוש, שלימים אובחן כגנגיליון (הצטברות של שומן ונוזלים) ממש מעל שורש כף היד. לאחר שהבנתי שמדובר בגנגיליון, חיפשתי על כך מידע והבנתי שזה דבר נפוץ, שקורה פעמים רבות בעקבות מאמץ ממושך ושאצל רוב האנשים הגוש הזה פשוט עובר מעצמו.
אצלי המצב היה שונה- "הגוש" הלך וגדל, והכאבים ביד הלכו והתגברו. הלכתי למספר רופאים שהמליצו על ניתוח כיוון שהגנגיליון לוחץ על הגידים ביד, מה שגורם לכאבים. בעקבות ההמלצות לניתוח, עברתי ניתוח ולאחריו הרגשתי טוב יותר למשך כמה חודשים. הגוש נעלם ואיתו הכאבים. אחרי כמה חודשים של הקלה, הגוש חזר ואיתו הכאבים שהלכו והתגברו. הכאב לאט לאט השתלט לי על החיים. אומנם ניסיתי לא להימנע מכלום אך בפועל הייתי סובלת מרוב הפעולות הפשוטות של היומיום, חווה כאבים נוראיים אחרי פעילויות שנהגתי להנות מהן כמו בישול, ספורט או אפילו סתם יציאה עם חברים.
בניסיון למצוא פתרון לכאבים הנוראיים מצאתי את עצמי שוב מסתובבת בין רופאים ושוב מקבלת המלצות לניתוחים. מתוך אמונה ברפואה המערבית, בחרתי שוב לעבור ניתוח.
לליהי הגעתי אחרי מסע ארוך בין רופאיי כאב ותרופות, עד שהגעתי לרופאת כאב בהדסה עין כרם, שלראשונה אבחנה אותי עם כאב נוירופלסטי. יצאתי ממנה קצת מבולבלת אבל לראשונה עם תקווה, לצד קצת חוסר אמונה, שיש דרך לטפל בכאב שלי. בהמלצתה, התחלתי טיפול אצל ליהי.
ביחד עם ליהי, עברתי מסע משנה חיים. בפגישות הראשונות, לא הבנתי מה מצפה לי וניסיתי בעיקר להישאר חיובית מתוך מחשבה שאין לי מה להפסיד. ככל שעבר הזמן, ואני הצלחתי להתמסר יותר אל תוך התהליך, התחיל גם השינוי- לראשונה מזה כמה שנים עבר עליי יום שלם ללא כאב. בליוויה של ליהי, המשכתי להעמיק וללמוד עוד על מנגנוני הכאב שלי, מה מפעיל אותם, בשביל מה הם נועדו, מתי הם פעילים ומה אני יכולה לעשות על מנת להוריד את רמות הכאב ואף להעלים אותו.
היום, אני יודעת שיש לי את הכלים להתמודד עם הכאב, גם כשהוא מחליט להגיע לבקר. אני כבר לא מפחדת ממנו או נותנת לו במה ומקום בחיים שלי כמו פעם, אלא אני קשובה, מנסה להבין מדוע הוא הגיע ומה אני יכולה לעשות כדי להרגיע את המערכת ואת הכאב.
בעבר, העיסוק בכאב היווה עבורי טריגר, זה היה נושא מאיים, שגרם לי לחשוב על עתיד שחור ומלא בסבל. היום, אני יודעת להגיד שגם את אחווה כאב בעתיד, יש לי את הכלים להתמודד איתו, ואני במקום בו אני מסוגלת לדבר על הכאב מבלי לפחד או להיכנס ללחץ.
